דו"ח פריקל (The Freckle Report) הוא דו"ח המנתח את הביצועים של שירותי הספריות בארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה. הדו"ח שיצא בשנה האחרונה העלה כמה מסקנות מרחיקות לכת הקשורות להיקף הקוראים בספריות ציבוריות. הממצא הבולט בדו"ח הוא ירידה משמעותית בכמות הקוראים בספריות הציבוריות, ירידה של 25% בממוצע במהלך 7 השנים האחרונות ו-70% במהלך 20 השנים האחרונות. מדובר במגמה מתמשכת וברורה; בארצות הברית, באוסטרליה ובבריטניה המספרים דומים.
בשנים האחרונות ספריות ציבוריות (ואקדמיות) החלו להפוך למרחב ציבורי רחב ונזיל יותר, דבר שבא לידי ביטוי בראש ובראשונה באירגון ועיצוב חלל הספריות עצמן: הספרים התמעטו או נדחקו אל המרתפים לטובת מרחבי למידה משותפים, עמדות מחשב וחדרי ישיבות. נפתחו חדרי חוגים ונקנו ספות ופופים. השינויים הללו נעשו כדי להתאים לפעילויות הציבוריות שהחלו להתקיים בספרייה - מופעים, ערבי תרבות וחוגים. כל זאת נעשה במטרה לרענן את תפקיד הספריה בעידן בו הידע נגיש לכל אחד בביתו (ובכיסו), ומתוך רצון לעודד את הקוראים לפקוד את הספריה.
דו"ח פריקל הנוכחי נוגע בדיוק בשינויים הללו. לטענתו לא רק שהשינויים לא גרמו לעלייה במספר המבקרים בספריות אלא בדיוק להפך - לירידה בכמות המבקרים, לפעמים עד מצב של סגירה מוחלטת של ספריות. טים קואטס, מחבר הדו"ח, מסביר כי הפניית המשאבים של הספריות אל הפעילויות הציבוריות החדשות באה על חשבון החזקה ועדכון אוסף הספרים. לטענתו, גם כיום קוראים מגיעים אל הספריה בעיקר בשביל לרכוש ידע איכותי ומקצועי.
הדו"ח אינו מסתפק בתיאור הבעיות אלא אף מציע לספריות לבצע שורה של פעולות אופרטיביות: הראשונה שבהן היא להפנות חזרה את התקציב לתפקיד העיקרי של הספריה - שמירה על אוספי קריאה טובים של ספרים מודפסים (כן כן, מודפסים). כמו כן, הספריה צריכה להגביר את השימוש על ידי עזרה בגישה אל חומרי קריאה טובים ואיכותיים. עובדה זו באה לידי ביטוי למשל בהנגשה של ידע רפואי איכותי הנוגע לנגיף הקורונה, נושא שזכה לאינסוף מידע כוזב ולקונספירציות רבות.
נקודה חשובה נוספת העולה מן הדו"ח היא חשיבות ניהול הידע והאוסף של הספרייה. הדו"ח מציע לספריות להשתמש בשירותי ניהול ידע טובים וזאת כדי להגיע אל כותרים חדשים ואיכותיים. כיום, קוראים מצפים לזמינות מיידית של מוצרים, והדבר אינו פוסח על שוק הספרים. שימוש במערכות מתקדמות לניהול הספריה והרכש ולקשר עם הספקים השונים עוזר לספריה לשמור על עצמה כמרכז ידע חדשני ועדכני.
הטענה המשמעותית של הדו"ח, כאמור, לפיה הגורם לירידה בכמות הקוראים קשורה לתפקיד החדש שממלאת הספרייה במרחב הציבורי היא קרדינלית עבור הספריות הציבוריות. קודם כל כי היא מציעה שינוי כיוון לספריות, שכבר שנים מנסות להפוך למקום רחב ומכיל יותר תוך חשיבה כי הדבר יעלה את ערכן. ושנית משום שהיא מדגישה מחדש שתפקיד הספרייה לא מת, עליה להישאר מרחב של ידע על כל המשתמע מכך.
בין אם אנו מקבלים את כל טענות הדו"ח ובין אם לא, אין ספק כי אי אפשר להתעלם מהעיסוק במהות הספרייה עצמה כמו גם בנושאים רחבים יותר כמו איכות הידע ונגישותו, ידע כוזב (ופייק-ניוז ותאוריות קונספירטיביות) ואופי צריכת הידע. למעשה, דווקא בעידן בו קיים ידע רב, תפקיד הספריה מתגלה כחשוב עשרת מונים - עליה לשמור על ידע איכותי וטוב, נגיש וזמין.
